<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ת"ו</h1>
<h2>דף ז:</h2>
כל (הברכות) [המצוות] כולן מברך עליהן קודם לעשייתן. והכי אמר לי מורי דאפי' טובל וטובלת צריך לברך קודם טבילה ויכולין לברך אע"פ שלא טיהרו וראויין הן דהא חזינן דזבין ומצורעין ובועלי נידות דמותרין לקרות בתורה ולברך ולהתפלל ומחוייבין בכל מצות האמורות בתורה כטהורין גמורין דאין דברי תורה מקבלין טומאה. והא דאמרינן בפסחים כל המצות כולן מברך עליהן כו' חוץ מן הטבילה. ומפרש התם טעמא מאי משום דאכתי גברא לא חזי והיאך מברך. המורה אמר דשאלו לרב האיי גאון על הלכה זו שהיו תמהין משום טומאה אמאי אין ראוי לברך על הטבילה קודם שיטבול. והשיב להם דמצות טבילה לבעלי קריים ולבועלי נידות בכלל כל המצות כולן מברכין עלייהו עובר לעשייתן. וההיא דפסחים (מוכחא דמברכין קודם טבילה) בגר מיירי דאכתי קודם טבילה לא חזי למימר אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה דעדיין כל זמן שלא נטהר אינו מצווה ואינו ישראל. וכן פסק הלכה בפר"ח. והרב ר' יעקב והרב ר' שמשון הורו כך דמותר לפרסם ולהורות הדבר כי חילול השם הוא שטובלות ומעכבות עד אחר קיום המצוות כי [מה] נשתנית ברכה זו מכל הברכות. וגם מה שנהגו העם [לברך] אחר נטילת ידים טעות הוא בידם. וליכא למיפרך ההיא דאמרי' בשילהי מרובה עזרא תיקן טבילה לבעלי קריין מדאורייתא ורחץ את בשרו במים לתרומה ולקדשי' ואתא איהו תיקן אף לדברי תורה. וכי מאחר דעזרא תיקן הכי היכי מצי ר' יהודה למישרייה. וליכ' למימר דלתפילה שרא דבהדיא אמרי' במי שמת דשרא לההוא גברא דהוה [מגמגם] עליה והוה קרי בתורה ואמר לו פתח פיך ויאירו דבריך. אלמא דבתורה ממש שרייה למיקרי והיכי עביד הכי והא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא א"כ גדול הימנו בחכמה ובמנין. והאידנא היכי קיימ' כוותי'. יש לומר שמא לא פשטה תקנת עזרא בכל ישראל [והגוי כולו לא הוה ביה] אי נמי כשהתיר ר' יהודה ראה שהשעה צריכה לכך. (והגוי כולו לא הוה ביה) וכי האי גוונא מתרצינן פירכי באין מעמידין בע"ז. ויש מקשים על הא דכל הברכות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה ותו ליכא והא איכא לולב דמברכין עליו בתר דנפקי ביה. ואית דמתרצי כיון דאיכא למיעבד ניענוע שירי מצוה מעכבין ועובר לעשייתן הוא. ולא נהירא דהא פליגי בשירי מצוה מעכבין. אלא איכא למימר דמצוה לנוטלו שלא כדרך גדילתו ואח"כ נוטלו [ו]מברך בו. ונוטלו אחרי כן כדרכו. הא לברוכי ביה קודם שיטלנו אסור דילמא פשע ולא יטלנו ואפיק שם שמים לבטלה. וכי האי גוונא אמרי' בנדרים דלא לימא איניש (ליזל) [לה'] קרבן דילמא פשע וכו'.
